#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמא. להלכה האם גר מותר בכהנת או בממזרת ומדוע? 	הלכתא גר מותר בכהנת שלא הוזהרו כשרות להנשא לפסולים. גר מותר בממזרת כרבי יוסי שקהל גרים לא נקרא קהלקכד.	קידושין עג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמב. האם לדעת רש""י ספק דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן?<br>"	"רש""י (בד""ה ואיבעית אימא) כתב שאם לא היה ""קהל"" מיותר היינו אומרים שעל הודאי לוקה, והספק אסור כדין כל שאר ספקי איסור ואינו לוקה. ומוכח שדעת רש""י שכל הספיקות אסורים מן התורה <sup>קכה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכה.  כתבו הרשב""א  (ד""ה ממזר)  והר""ן  (לעיל טו,ב מדפי הרי""ף)  שמלשון הגמ' ממזר דאי מדאורייתא הוא דלא יבא הא ממזר ספק יבא, דקדק הרמב""ם דכי אמרינן בעלמא ספיקא דאורייתא לחומרא דרבנן היא, דאי מדאורייתא לא אסרה תורה אלא הודאי. והרשב""א והר""ן האריכו להביא ראיות שמדאורייתא לחומרא וכתבו דהכא דאמרינן ממזר ספק יבא מייתורא דקהל אתי, ואדרבה דוק מינה טעמא דגלי קרא הא לא גלי קרא אפילו ספק ממזר בלא יבא, וממנה לכל ספק דאורייתא, וכן פרש""י ז""ל ועיקר.</span>"	קידושין עג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמג. באיזה אופן נאמנת מילדת לומר שהולד 1) בכור 2) כהן? 	"1) שלא יצאה וחזרה, לת""ק אפילו אם סיבבה פניה ממנו ולרבי אליעזר דוקא שלא סיבבה פניה.<br>2) שילדו בבית אחד נשות כהן ולוי ונתין וממזר ולא קרא עליו ערער ע""י שנים ואיבעית אימא אפילו ע""י אחד כיון שאין לולד חזקת כשרות <sup>קכו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכו.  כתב הר""ן  (לא, א מדפי הרי""ף)  דאע""ג דהימנוה רבנן ואמרינן ביבמות דכל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים, היינו כשהדבר בענין שראוי להאמין בו עד אחד כמלתא דעבידא לאגלויי, אבל הכא אין החיה נאמנת אלא מפני שעל הרוב אי אפשר בלאו הכי, הלכך כל שבא עד אחד ומכחישה אפילו לאחר שהעידה אינה נאמנת.</span>"	קידושין עג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמד. מתי נאמן בעל המקח לומר לזה מכרתי ולזה לא מכרתי ומדוע? 	"בזמן שמקחו בידו. ופרש""י דרמיא עליה למידק שלא לחזור מזה ולהחזיר לו דמיו ויתן המקח למי שלא נמכר לו דקם ליה במי שפרע <sup>קכז</sup>. ור""ת פירש שנאמן מטעם מיגו דמצי אמר לא מכרתי או חזרתי וקניתיו <sup>קכח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכז.  כתבו הרשב""א  (ד""ה ת""ר)  והר""ן  (לא,א מדפי הרי""ף)  שכיון שאין שם אלא הוא מאמינים לו כבי תרי ותקנת חכמים היא כעין נאמן הדיין וכעין נאמנותה של חיה ואם, ואם אמר מהאי שקלי ומהאי לא שקלי נאמן כל זמן שבעלי המקח עומדים לפניו.
<br>קכח.  כתב הרשב""א  (ד""ה ואיכא)  שיש מי שמפרש שבזמן שמקחו בידו שנאמן משום מיגו הוא שאם רצה יכול לחזור בו, ואפילו יש עדים ממי קיבל המעות ושלו מכר נאמן הוא במה שבידו יותר ממאה עדים, שאם ירצה יחזור מזה וימכור לאחר, שמעות אינן קונות, ואע""ג שמקבל עליו מי שפרע מכל מקום עיקר המקח שלו הוא.</span>"	קידושין עג: ותוס'		
